
כשהכול דחוף, שום דבר לא באמת מתקדם. שיטה יומית פשוטה שמחזירה שליטה על העומס.
משל הצנצנת
דמיינו צנצנת ריקה, ולידה שלוש אבנים גדולות, חצץ וחול. אם ממלאים קודם את החול והחצץ, האבנים הגדולות כבר לא נכנסות. אם מכניסים קודם את האבנים הגדולות, כל השאר מסתדר מסביב. הימים שלנו הם הצנצנת: מי שמתחיל את הבוקר במיילים ובסידורים הקטנים, מגלה בערב שהדברים החשובים באמת נשארו בחוץ.
השיטה היומית
בכל בוקר, לפני הכול, בחרו שלושה דברים בלבד שבאמת חשוב שיקרו היום. לא הכי דחופים ולא הכי קלים, הכי משמעותיים: אלה שיקדמו אתכם באמת. עשו אותם לפני המשימות המשניות, או לפחות שריינו להם זמן ביומן. כל השאר מסתדר מסביב, ומה שלא הסתדר, כנראה היה חול.
כשמרגישים מוצפים באמצע היום
לרגעים שבהם הכול קורס יש נוסחה קצרה: עצור, בחר, בצע. לעצור לדקה. לשאול: מה הדבר הכי חשוב עכשיו? ולעשות רק אותו, בלי לחשוב על כל הרשימה. הצפה מגיעה מלהחזיק את הכול בראש בבת אחת. הנוסחה מחזירה אתכם לצעד אחד.
והמפתח: מהיומן, לא מהרשימה
רשימת משימות היא הבטחה, יומן הוא תוכנית. משימה שכתובה "מתישהו השבוע" בדרך כלל לא קורית. משימה שכתובה "יום שני, שמונה עד תשע בבוקר" קורית. שאלו על כל אבן גדולה: מתי בדיוק זה יקרה? ותנו לה חלון זמן. מה שלא נכנס ליומן, בדרך כלל לא נכנס לחיים.
רוצים להתחיל את הצעד הבא שלכם?
אפשר למלא את מבדק הקריירה החינמי, או לקבוע שיחת היכרות במתנה.


