
השאיפה למושלם מרגישה כמו סטנדרט גבוה, אבל בפועל היא עוצרת אתכם. הנה דרך אחרת.
המחיר הנסתר של המושלם
פרפקציוניזם נשמע כמו מחמאה בראיון עבודה, אבל ביום יום הוא גובה מחיר כבד: משימות שלא נגמרות, החלטות שנדחות, דברים שלא נשלחים כי הם "עוד לא מוכנים". השאיפה למאה אחוז לא מייצרת עבודה מושלמת, היא מייצרת עבודה שלא קורית.
מאיפה זה מגיע
מאחורי הפרפקציוניזם מסתתרת לרוב אמונה עמוקה: "אם זה לא מושלם, יגלו שאני לא מספיק". העבודה הופכת ממשימה למבחן על הערך שלנו, ומבחן כזה מפחיד מדי בשביל לסיים אותו. לכן פרפקציוניזם ודחיינות הם כמעט תמיד זוג.
הכלל החדש
ברוב המשימות בחיים, ביצוע של 80 אחוז שנמסר בזמן שווה יותר מ-100 אחוז שלא נמסר לעולם. שאלו את עצמכם על כל משימה: מה יקרה בפועל אם אגיש את זה ברמת "טוב מאוד" במקום "מושלם"? ברוב המוחלט של המקרים התשובה היא: שום דבר רע, ותרוויחו זמן, שקט והתקדמות.
תרגיל לשבוע הקרוב
בחרו משימה אחת שאתם משפצים כבר זמן רב. הגדירו לה גרסת "טוב מספיק", השלימו אותה, ושלחו או הגישו בלי סבב שיפורים נוסף. ואז שימו לב מה קרה באמת, לרוב תגלו שהעולם הגיב טוב, ושאף אחד לא ראה את הפגמים שאתם רואים. הראיה הזו, שנצברת פעם אחר פעם, היא מה שמרפה את האחיזה של הפרפקציוניזם.
רוצים להתחיל את הצעד הבא שלכם?
אפשר למלא את מבדק הקריירה החינמי, או לקבוע שיחת היכרות במתנה.


