לרצות אחרים זה נחמד, עד שזה בא על חשבונכם באופן קבוע. שתי שאלות שמחזירות את ההגה אליכם.
איך מזהים ריצוי יתר
אתם מסכימים לפני שבדקתם אם מתאים לכם. דעתכם משתנה לפי מי שנמצא בחדר. אתם מתנצלים גם כשלא עשיתם כלום. סדר היום שלכם מלא בדברים של אחרים. ואחרי אינטראקציות אתם עייפים, כי כל שיחה היא הופעה. אם זה מוכר, אתם לא לבד, וזה ניתן לשינוי.
מה עומד מאחורי זה
ריצוי יתר הוא לרוב הרגל ישן שנבנה סביב אמונה: "כדי שיאהבו אותי, אני צריך להיות נוח". פעם זה אולי שירת אתכם, היום זה גובה מחיר: אנשים מקבלים גרסה מרצה שלכם ולא אתכם, וגם ההערכה שמתקבלת מרגישה לא שייכת, כי היא ניתנה למסכה.
הכלי: בדיקת רצון עצמי
לפני כל תשובה אוטומטית, עצרו ושאלו שתי שאלות: "מה אני באמת רוצה כאן?" ו"אם לא הייתי מפחד לאכזב, מה הייתי בוחר?". לא חייבים לפעול לפי התשובה בכל פעם, המטרה קודם כול להחזיר את הקשר לרצון שלכם. אצל מרצים כרוניים, השרירים האלה פשוט לא הופעלו שנים.
תרגול הדרגתי
השבוע, עצרו שלוש פעמים לפני מתן תשובה, שאלו את שתי השאלות, ותעדו מה בחרתם. בשלב הבא, התחילו לומר את הרצון בקול במצבים בטוחים: איפה לאכול, איזה סרט לראות. הביטחון להביע רצון בדברים גדולים נבנה מהתרגול בדברים הקטנים.
רוצים להתחיל את הצעד הבא שלכם?
אפשר למלא את מבדק הקריירה החינמי, או לקבוע שיחת היכרות במתנה.
עוד מאמרים בשבילכם
כלים מעשייםשיטת 10 הדקות: הכלי הפשוט בעולם לניצחון על דחיינות
אתם לא דוחים כי אתם עצלנים. אתם דוחים כי המוח מפחד. וכך עוקפים אותו בעדינות.
כלים מעשיים80 אחוז זה מספיק: תרופת הנגד לפרפקציוניזם
השאיפה למושלם מרגישה כמו סטנדרט גבוה, אבל בפועל היא עוצרת אתכם. הנה דרך אחרת.
כלים מעשייםמעגל השליטה: לאן הולכת האנרגיה שלכם כשאתם בלחץ
חלק גדול מהלחץ שלנו מושקע בדברים שאין לנו עליהם שום שליטה. תרגיל של דף ועט שעושה סדר.