
עובדים מצוינים שנתקעים באותה דרגה שנים. לפעמים הסיבה בארגון, ולעיתים קרובות יותר, במה שלא עושים.
עבודה טובה לא מדברת בעד עצמה
האמונה שאם רק נעבוד מצוין, יבחינו בנו ויקדמו אותנו, היא אחת המזיקות בקריירה. קידום הוא החלטה של אנשים, ואנשים מחליטים על סמך מה שהם רואים ויודעים. מי שעובד מצוין בשקט מוחלט, נשאר עובד מצוין. באותו מקום.
נראות היא לא יוהרה
לדבר בישיבות, להציג את הפרויקט שהובלתם, לוודא שההצלחה מיוחסת גם לכם, לעדכן את המנהל בהישגים. זה מרגיש לחלק מאיתנו כהתרברבות, אבל זו פשוט תקשורת מקצועית: אתם עוזרים למקבלי ההחלטות לקבל החלטה מבוססת. מי שמרגיש אשם על כך, שווה שיבדוק מאיפה האמונה הזו מגיעה.
אמרתם שאתם רוצים להתקדם?
מנהלים אינם קוראי מחשבות. עובדים רבים בטוחים שברור שהם רוצים קידום, בזמן שהמנהל בטוח שהם מרוצים במקומם. שיחה יזומה אחת, "אני רוצה לצמוח לתפקיד X, מה נדרש ממני כדי להגיע לשם", משנה את המסלול. היא גם מייצרת מחויבות של המנהל למתווה.
ולפעמים התקרה אמיתית
יש ארגונים שבהם אין לאן לצמוח, או שהקידום שמור למקורבים. אם עשיתם את העבודה, ביקשתם, קיבלתם מתווה ועמדתם בו, והתקרה עדיין שם, המסקנה היא לא שאתם לא ראויים. היא שהצמיחה הבאה שלכם נמצאת כנראה מחוץ לארגון, ועדיף להבין את זה מוקדם ממאוחר.
רוצים להתחיל את הצעד הבא שלכם?
אפשר למלא את מבדק הקריירה החינמי, או לקבוע שיחת היכרות במתנה.


