הכלל אומר לא לעזוב לפני שיש חדש. אבל לכללים יש חריגים, וכך בודקים אם אתם אחד מהם.
למה הכלל בדרך כלל צודק
מועמדים מחפשים טוב יותר כשהם מועסקים: יש ביטחון כלכלי, אין לחץ לקבל כל הצעה, ובעיני חלק מהמעסיקים מי שעובד נתפס כמבוקש יותר. חיפוש ממקום של רעב דוחף להתפשר, ופשרה מלחץ היא איך שמגיעים לאותה נקודה שוב בעוד שנה.
מתי החריג מוצדק
כשהמחיר של להישאר גבוה מהמחיר של לעזוב: פגיעה ממשית בבריאות הנפשית או הפיזית, סביבה רעילה שמרסקת את הביטחון עד שאין כוח לחפש, או כשהעבודה פשוט לא משאירה שעה פנויה לחיפוש אמיתי. במצבים כאלה, להישאר "עוד קצת" עולה יותר מכמה חודשי משכורת.
הבדיקה הכלכלית הקרה
לפני החלטה: כמה חודשי מחיה יש לכם בצד? המספר הבטוח הוא שישה חודשי הוצאות לפחות, כי חיפוש לוקח כמעט תמיד יותר משמתכננים. חשבו גם על זכויות: פיצויים, ימי חופשה צבורים, מענקים תלויי מועד. לפעמים המתנה של חודשיים משנה את התמונה הכלכלית מהותית.
אם החלטתם לעזוב, עזבו נכון
צאו בטוב: הודעה מסודרת, חפיפה מלאה, בלי לשרוף גשרים, הענף קטן משנדמה. הגדירו מראש שגרת חיפוש כאילו זו עבודה, וספרו לעצמכם את הסיפור הנכון גם בראיונות: "בחרתי לצאת כדי לחפש בצורה ממוקדת את הצעד הבא", בביטחון ובלי הכפשות.
רוצים להתחיל את הצעד הבא שלכם?
אפשר למלא את מבדק הקריירה החינמי, או לקבוע שיחת היכרות במתנה.
עוד מאמרים בשבילכם
קריירהלמה אנחנו נתקעים בקריירה (וזה כמעט אף פעם לא חוסר יכולת)
רובנו חושבים שתקיעות בקריירה אומרת שמשהו לא בסדר ביכולת שלנו. האמת לרוב הפוכה: הבלם נמצא במקום אחר לגמרי.
קריירהאיך בוחרים כיוון מקצועי כשלא יודעים מה רוצים
"לא יודעים מה מתאים לנו" זו לא בעיית מידע, זו בעיית שיטה. כך הופכים ערפל להחלטה.
קריירהחמישה סימנים שהגיע הזמן לעזוב את מקום העבודה
יש הבדל בין תקופה קשה לבין מקום שכבר לא נכון לכם. כך מזהים את ההבדל לפני שהשחיקה מחליטה במקומכם.