אי אפשר לחשוב בהיגיון כשהגוף במצב חירום. שלושה כלים פשוטים שמרגיעים את המערכת תוך דקות.
למה שכנוע עצמי לא עובד בלחץ
כשהמוח מזהה איום, גם אם זה רק ראיון או שיחה קשה, הגוף נכנס למצב חירום: דופק מואץ, נשימה שטוחה, שרירים תפוסים. במצב הזה, החלק החושב של המוח מקבל פחות משאבים, ולכן "תירגע, אין סיבה ללחץ" לא עוזר. הדרך המהירה להרגעה עוברת דרך הגוף, לא דרך המילים.
כלי 1: נשימה סרעפתית מוארכת
העיקרון: נשיפה ארוכה משאיפה מאותתת למערכת העצבים שהסכנה חלפה. שאפו דרך האף לספירה של ארבע, עצרו רגע, ונשפו לאט דרך הפה לספירה של שש עד שמונה. חמישה מחזורים כאלה, בערך שתי דקות, מורידים דופק באופן מדיד. עובד לפני ראיון, לפני שיחה קשה, ובכל רגע של הצפה.
כלי 2: הרפיית שרירים הדרגתית
עוברים על קבוצות שרירים בגוף, מכווצים כל אחת חזק לחמש שניות ומרפים: כפות ידיים, כתפיים, פנים, בטן, רגליים. הניגוד בין כיווץ להרפיה מלמד את הגוף לזהות ולשחרר מתח שנאגר בלי ששמנו לב. מצוין בסוף יום עמוס או לפני שינה, כשהמחשבות רצות.
כלי 3: עיגון בחושים
כשהמחשבות סוחפות לעתיד המפחיד, החושים מחזירים להווה: שימו לב לחמישה דברים שאתם רואים, ארבעה שאתם שומעים, שלושה שאתם מרגישים במגע. התרגיל הקצר הזה קוטע את סחרור המחשבות ומעגן אתכם ברגע הזה, שבו, כמעט תמיד, אין שום סכנה ממשית.
תרגול קבוע, לא רק בחירום
הכלים האלה עובדים הרבה יותר טוב כשהם מתורגלים ביום יום רגוע, כמו שריר. חמש דקות נשימה בבוקר הופכות את הכלי לזמין באמת ברגע האמת. בתהליכי הליווי אנחנו בוחרים יחד את הכלי המתאים ומתרגלים אותו בקליניקה, עד שהוא שלכם.
רוצים להתחיל את הצעד הבא שלכם?
אפשר למלא את מבדק הקריירה החינמי, או לקבוע שיחת היכרות במתנה.
עוד מאמרים בשבילכם
אימון אישיהבלם הפנימי: איך דחיינות ולחץ עוצרים אותנו, ומה עושים
מבט קצר על האופן שבו המוח מייצר תקיעות, ועל הכלים מגישת CBT שמחזירים אותנו לתנועה.
אימון אישיעיוותי חשיבה: המשקפיים שמעוותים לנו את המציאות
המוח שלנו מספר לנו סיפורים על המציאות, וחלקם פשוט לא נכונים. הכירו את חמשת הנפוצים.
אימון אישיהמחשבות האוטומטיות שמנהלות אתכם, ואיך עונים להן
בין אירוע לרגש יש תחנה נסתרת: מחשבה אוטומטית. מי שלומד לתפוס אותה, מקבל שליטה על התגובה.